בכל יום אנחנו פוגשים עשרות אנשים. חלקם פנים מוכרות, חלקם זרים לחלוטין. יש שנפגש איתם פנים אל פנים ברחוב, בבית קפה, או במשרד, ויש שנתקל בהם במרחבי הרשת - בפוסט שמעורר מחשבה, בתגובה שפותחת צוהר חדש לעולם, או בסיפור אישי שנחשף לנו בקליק. בכל אחד מהמפגשים הללו טמון פוטנציאל של שינוי.
כל אדם שנכנס למעגל התודעה שלנו, ולו לרגע קצר, הוא מורה פוטנציאלי - נושא של רוח חדשה שיכולה לשנות את כיוון הרוח בנשמה שלנו. לעיתים המורה הכי חשוב מגיע אלינו בתחפושת של מטרד. האדם שמעצבן אותנו בתור, המישהו שמקטר ברשת, הילד הצורח בסופרמרקט - כולם נושאים בתוכם מסר. הם מחזיקים לנו מראה למקומות הכי עמוקים בנפש שלנו: לחוסר הסבלנות שלנו, לרגש הכעס הנחבא, לפחד מאי השליטה. המורה הזה לא בא ללמד אותנו שיעור נעים.
הוא בא להראות לנו את המקומות שבהם אנחנו תקועים, את הדפוסים שחוזרים על עצמם, את ההתנגדויות הפנימיות שלנו. כשאנחנו מכירים בכך שגם המפגש הכי מטריד יכול להיות מתנה של למידה, אנחנו פותחים לעצמנו אפשרות של צמיחה במקום התנגדות.
עולם הרשת הרחיב אותו בגבולות הפגישה. פוסט שמתפרסם בפייסבוק, סרטון ביוטיוב שמופיע באקראי בפיד, תגובה באתר חדשות - כל אלה הם שליחים של הרוח.
הם נושאים אלינו מסרים ממקומות רחוקים, מנפשות שלא היינו פוגשים אותן אחרת.
במרחב הדיגיטלי אנחנו חשופים לקולות מגוונים ורבים. אדם שחי באמצע העולם יכול להיות המורה שלנו לרגע אחד, דרך שורה שכתב, דרך תמונה ששיתף, דרך חוויה שהוא תיאר. הרשת הופכת את כל העולם לבית מדרש פוטנציאלי, שבו כל פוסט יכול להיות מסמך של חכמה וכל תגובה יכולה לפתוח צוהר חדש להבנה.
מה שמאחד את כל המורים הללו - הפיזיים והדיגיטליים, הנעימים והמטרידים - הוא שכולם נושאים בתוכם פוטנציאל של שינוי רוח. הם מגיעים ברגע הנכון, כשהנשמה מוכנה לקבל מסר מסוים, ומציעים לנו זווית ראייה חדשה על המציאות.
לפעמים זה יהיה מישהו שיגיד לנו משפט אחד שישנה הכל.
לפעמים זה יהיה אדם שההתנהגות שלו תעורר בנו תהליך של התבוננות פנימית.
ולפעמים זה יהיה פוסט ברשת שיגיע אלינו בדיוק ברגע שהכי היינו צריכים לשמוע את המילים הללו.
הרוח החדשה שהם מביאים לא תמיד נוחה. לפעמים היא מערערת על אמונות שהחזקנו, מטלטלת וודאויות שהיו לנו, או מאלצת אותנו לעמוד מול אמיתות שהעדפנו להתעלם מהן. אבל זה בדיוק התפקיד של המורה האמיתי - לא לחזק את מה שאנחנו כבר יודעים, אלא לפתוח אותנו למה שעדיין לא גילינו.
כדי שנוכל לקבל את ההוראה מכל המורים הללו, אנחנו צריכים לפתח תחושה של פתיחות וסקרנות כלפי כל מפגש. במקום להתייחס למפגשים האנושיים כאל דבר שבשגרה, אנחנו יכולים לגשת אליהם בתחושה של פלא.
מה המפגש הזה בא ללמד אותי?
איזה מסר טמון כאן עבורי?
זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך כל מפגש לחוויה מיסטית או לחפש משמעות בכל דבר. זה אומר להישאר פתוחים לאפשרות שגם במקומות הכי בלתי צפויים יכולים להתחבא לקחים עמוקים.
מה שיפה במסע הזה של למידה מהמפגשים הוא שהוא הדדי. בזמן שאנחנו לומדים מהאנשים שאנחנו פוגשים, גם אנחנו יכולים להיות המורים שלהם. כל אדם נושא בתוכו איזה חכמה ייחודית, איזה פיסת אמת שרק הוא יכול להעביר.
לפעמים אנחנו נהיה המורים מבלי בכלל לדעת זאת. מילה שנגיד, מחווה שנעשה, או אפילו הדרך שבה נתמודד עם מצב מסוים - כל זה יכול להיות בדיוק מה שמישהו אחר צריך לראות באותו רגע.
החיים הופכים למסע מתמיד של למידה כשאנחנו מכירים בכך שכל אדם שפוגש אותנו הוא פוטנציאל של הוראה. זה הופך את הטיול היומיומי שלנו בעולם למשהו הרבה יותר עשיר ומשמעותי. בכל מפגש - פנים אל פנים או ברשת - טמונה אפשרות של שינוי, של צמיחה, של הארה קטנה שיכולה להוביל לשינוי גדול.
כשאנחנו מזכירים לעצמנו את זה, אנחנו פותחים את הלב והנפש לקבל את המתנות הרבות שהחיים מציעים לנו דרך האנשים שאנחנו פוגשים בדרך.
הרוח שמשנה את כיוון הרוח בנשמה זמינה תמיד, בכל מפגש, בכל רגע של פתיחות. צריך רק להיות מוכנים לקבל אותה.
אהבה 💙
דנה עשרי
ייעוץ תקשור ואבחון נומרולוגי
לעוד תכנים מעצימים תעקבו אחריי⬇️⬇️⬇️
www.dindin1007.co.il
https://www.facebook.com/dana.ashri1?mibextid=ZbWKwL
https://www.instagram.com/dana_ashri/profilecard/?igsh=MjkzejBkZ2dnbm04